Там, где нет людей, постарайся быть человеком.
Давно собирался записать диск старых ивритских песен, чтобы слушать в машине. Но как-то руки не доходили. А тут буря, снег, никто неделю не работал (кроме спецтехники). Начал потихоньку вспоминать и собирать. Тут ведь главное отбор, песен много. Я специально старался подобрать в Ю-тубе видео без картинки, в этих песнях главное- слова. Слова песен я привожу тоже, чтобы потом, когда будет следующая буря и я соберусь перевести на русский, долго не искать. На самом деле, постов с песнями будет несколько, по ходу отбора. Наша культура возрождалась после обретения независимости и возрождения языка как культура песеная. Сейчас, когда я слушаю эти старые песни, особенно "Лейль ханая" и сравниваю их с новыми, я ужасаюсь, насколько обеднел и загрязнился наш язык. О других языках мне судить сложнее, я в них не живу, но и с русским, мне кажется, происходит нечто подобное. Хотя и не в такой степени. Как бы наши внуки не перестали нас понимать...
Перевод Елены Викман
Она вернулась к ответу (Вернуться к ответу - калька с иврита - вернуться к религии)
Я застыл. В горле ком и спасения нету.
Мне сказали: и эта вернулась к ответу.
Божьи люди ее учат страху Господню.
Что мои ей поля? Что ей я, греховодник...
Словно в кокон закутана в плотные ткани,
И груди белизна из-под них не проглянет.
От лодыжки до бедер ей ногу облек
И котом к ней ласкается грубый чулок.
По плечам не струятся роскошные косы.
Их связали. Не быть ей простоволосой.
Кудри рвутся на волю, им хочется жить.
Только рабби сказал: нужно укоротить.
Где сияющий взгляд, ярче молний полночных?
Где журчащие речи? Она непорочна.
И в молитве чуть движутся губы ее.
Остается рыдать, за себя. за нее.
Я завидую книжице в пальцах изящных,
В быстрых пальцах, бегущим по строчкам грозящим
Все листает псалмы, угадавши в них что-то.
Как должно быть он счастлив, сидящий в высотах!
И теперь ее свахи ведут на свиданья.
Я стою, бесприютен, ограблен и ранен.
Как и прежде влюблен, и до боли - мирской.
Я отвергнут заранее. Я им чужой.
И она не придет в тишине, как когда-то,
В белизне простыней, в благодати шаббата.
Что сказать мне? Молчать здесь уместней и проще.
Если б знать, где ответ, я вернулся бы тотчас.
המלחמה האחרונה
יהורם גאון
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועינהם כבדות ממלח וגלים.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
(אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך ילדה...
במקום שאליו אני הולך
היו רבים כבר לפני.
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחרי,
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי!
איני רואה את צעדי,
ומי יראה אותם מחר?
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד כשאקרא,
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד בעת צרה,
אני אחיך, אל תשכח!
הייה לי חבר, הייה לי אח.
במקום שאליו אני הולך
היו נשים, היו גברים,
ואהבה גדולה היתה,
האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי סימן
לא אנחות וגם לא פרחים.
הם לא השאירו לי דבר!
הם לא השאירו לי דבר,
מלבד אחים וחברים.
היה לי חבר, היה לי אח...
במקום שאליו אני הולך,
אני נזהר שלא לשבור,
אני נזהר שלא לדרוך,
אני נזהר שלא לזכור,
וטוב לי שאתה איתי,
וגם אתה וגם אתה.
פה תישאר אחרי לכתי!
פה תישאר אחרי לכתי
החברות אשר היתה.
היה לי חבר, היה לי אח...
היו רבים כבר לפני.
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחרי,
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי!
איני רואה את צעדי,
ומי יראה אותם מחר?
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד כשאקרא,
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד בעת צרה,
אני אחיך, אל תשכח!
הייה לי חבר, הייה לי אח.
במקום שאליו אני הולך
היו נשים, היו גברים,
ואהבה גדולה היתה,
האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי סימן
לא אנחות וגם לא פרחים.
הם לא השאירו לי דבר!
הם לא השאירו לי דבר,
מלבד אחים וחברים.
היה לי חבר, היה לי אח...
במקום שאליו אני הולך,
אני נזהר שלא לשבור,
אני נזהר שלא לדרוך,
אני נזהר שלא לזכור,
וטוב לי שאתה איתי,
וגם אתה וגם אתה.
פה תישאר אחרי לכתי!
פה תישאר אחרי לכתי
החברות אשר היתה.
היה לי חבר, היה לי אח...
מילים: נתן אלתרמן לחן: יאיר רוזנבלום
ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
בהתפרש המחנה אשר דינו
להיות שופך דם האדם ומגינו.
ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.
מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
היה נשקף פתאום מראה המלחמה
כמו הווי צוען, חבור יתד וחבל
בו חירותם של מסעות וחירומם
בו הכלים והחוקות בעירומם.
ליל חניה, ליל זמר...
בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
ורק הזמר הנפוץ, שלא דבר ערך
ולא שכיית חמדה הוא, יישאן במלוא
צווחת צבעיו החריפים על חלילו.
על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
של השירה, אבל אומר בקול גדול
בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול.
ליל חניה, ליל זמר...
עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
נפשו של דור, גם בשדה זרועה
לזכור, לא רק לרע, ימי רעה.
גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד
כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים.
כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
עולה ביעף ושב נקטע בילל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל...
ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
בהתפרש המחנה אשר דינו
להיות שופך דם האדם ומגינו.
ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.
מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
היה נשקף פתאום מראה המלחמה
כמו הווי צוען, חבור יתד וחבל
בו חירותם של מסעות וחירומם
בו הכלים והחוקות בעירומם.
ליל חניה, ליל זמר...
בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
ורק הזמר הנפוץ, שלא דבר ערך
ולא שכיית חמדה הוא, יישאן במלוא
צווחת צבעיו החריפים על חלילו.
על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
של השירה, אבל אומר בקול גדול
בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול.
ליל חניה, ליל זמר...
עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
נפשו של דור, גם בשדה זרועה
לזכור, לא רק לרע, ימי רעה.
גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד
כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים.
כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
עולה ביעף ושב נקטע בילל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל...
מילים: רחל
לחן: שמוליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
לחן: שמוליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר עג'ם ואבי טל
אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת
גיטרה ישנה
את עוד מתכוונת
מבין המיתרים
לטוב שבשירים
עוד לא נכתב.
אחרי עשרים שנה
שוב אינני ילד
תמו נעורי
שיבה זרקה במלך
רק את עודך עימי
איתך שוב אל עצמי
אני חוזר.
עוד אותו הצליל
עוד אותו הטעם
שמור כמו יין, יין טוב
מתנגנת בי
מנגינה בוקעת
מבין אצבעותי
לכי לך אל הרחוב.
ושוב עולה השיר
ושוב עד כלות הנפש
פרי געגועי
ימי רימון וגפן
ורוח בי עוד שר
רועד אותו מיתר
עשרים שנה.
עוד אותו הצליל...
אחרי עשרים שנה
היה היה לי רע
את שיר המעלות
האם אתה שומע
אשיר עד יום מותי
נושאת את תפילתי
המנגינה.
לחן: שמוליק קראוס
עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר עג'ם ואבי טל
אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת
גיטרה ישנה
את עוד מתכוונת
מבין המיתרים
לטוב שבשירים
עוד לא נכתב.
אחרי עשרים שנה
שוב אינני ילד
תמו נעורי
שיבה זרקה במלך
רק את עודך עימי
איתך שוב אל עצמי
אני חוזר.
עוד אותו הצליל
עוד אותו הטעם
שמור כמו יין, יין טוב
מתנגנת בי
מנגינה בוקעת
מבין אצבעותי
לכי לך אל הרחוב.
ושוב עולה השיר
ושוב עד כלות הנפש
פרי געגועי
ימי רימון וגפן
ורוח בי עוד שר
רועד אותו מיתר
עשרים שנה.
עוד אותו הצליל...
אחרי עשרים שנה
היה היה לי רע
את שיר המעלות
האם אתה שומע
אשיר עד יום מותי
נושאת את תפילתי
המנגינה.
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: מתי כספי
אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים -
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.
עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.
שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.
מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.
מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.
וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.
והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים, לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.
לחן: מתי כספי
אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים -
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.
עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.
שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.
מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.
מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.
וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.
והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים, לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.
Перевод Елены Викман
Она вернулась к ответу (Вернуться к ответу - калька с иврита - вернуться к религии)
Я застыл. В горле ком и спасения нету.
Мне сказали: и эта вернулась к ответу.
Божьи люди ее учат страху Господню.
Что мои ей поля? Что ей я, греховодник...
Словно в кокон закутана в плотные ткани,
И груди белизна из-под них не проглянет.
От лодыжки до бедер ей ногу облек
И котом к ней ласкается грубый чулок.
По плечам не струятся роскошные косы.
Их связали. Не быть ей простоволосой.
Кудри рвутся на волю, им хочется жить.
Только рабби сказал: нужно укоротить.
Где сияющий взгляд, ярче молний полночных?
Где журчащие речи? Она непорочна.
И в молитве чуть движутся губы ее.
Остается рыдать, за себя. за нее.
Я завидую книжице в пальцах изящных,
В быстрых пальцах, бегущим по строчкам грозящим
Все листает псалмы, угадавши в них что-то.
Как должно быть он счастлив, сидящий в высотах!
И теперь ее свахи ведут на свиданья.
Я стою, бесприютен, ограблен и ранен.
Как и прежде влюблен, и до боли - мирской.
Я отвергнут заранее. Я им чужой.
И она не придет в тишине, как когда-то,
В белизне простыней, в благодати шаббата.
Что сказать мне? Молчать здесь уместней и проще.
Если б знать, где ответ, я вернулся бы тотчас.
לו יהי
מילים ולחן: נעמי שמר
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
מילים ולחן: נעמי שמר
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
המלחמה האחרונה
יהורם גאון
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועינהם כבדות ממלח וגלים.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
(אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך ילדה...
-
-
19.12.2013 в 01:38-
-
19.12.2013 в 01:40-
-
19.12.2013 в 02:15Я специально развожу песни на разных языках на разные диски, ивритский, русский и фарси. Бывают разные настроения, да и людей разных подбираешь автостопом. Я наблюдал, кстати, что одна из приведённых выше песен (Хи хазра бэ тшува - Она пришла к вере) вызывает, мягко говоря, неоднозначную реакцию у девочек из религиозной школы. Но из песни слова не выкинешь.
О словах и песнях. Когда-то в армии мне дали командовать русскоязычным взводом. И они пели в строю русские песни. Какой-то офицер потребовал петь на иврите. Я просто перевёл на иврит одну из их песен, и когда они её спели, офицер сказал: "Лучше пойте это по-русски." Это была вот эта песня:
Hellraiser-ru, попробую.
-
-
19.12.2013 в 03:31